פשוט הרבה דברים נחתכים מהספר, וכשיש לך 20 דמויות וקווי עלילה שגם ככה בקושי נדחסים יחד בכל פרק, אפשר להרחיב כל סיפור קצת יותר.
לדוגמה, הבנתי שבספר לתיאון היה וואחד מסע עד לווינטרפל (שאגב היא מרחק מטורף מאיי הברזל),
ושהיו לו כמה סיפורים עד שהגיע לשם.
בסדרה הוא הגיע ישר לווינטרפל בפרק שאחרי, ודילגו על כל הסיפור שהיה במסעו.
יש עוד מלא דוגמאות בטח, פשוט לא קראתי את הספרים..
עדיין לא ראיתי את הפרק אבל המסע של תיאון היה יחסית קצר ונמשך על גבי 2 פרקים לערך. הפלגה קצרה מאיי הברזל ליבשת הקרובה. כיבוש של טירה הצמודה לחוף ומשם צעדה רגלית ( שלא זכור לי פירוט רב עליה ) לכיוון. לאחר הגיעו לשם יש פירוט רב, אבל זה להמשך...
ואגב הסידרה כוללת כ 700 דמויות סך הכל ומן הסתם מרביתן לא מוזכרות כלל בסידרה באופן טבעי.
הבעיה העיקרית בסידרה לעומת הספרים היא המוטיב החוזר בספרים של חזיונות ורמיזות, שגורמות לקורא לחשוב שהוא מבין את המשך העלילה ואז הסופר מכניס את הטוויסט בעלילה ששובר לכיוון לגמרי אחר. השימוש הספרותי הזה ברמזים וחזיונות, הוא שיוצר את מומנט ההפתעה התמידי בקריאה והופך את הספר לדבר מרתק לעומת הסידרה.
בסידרה באופן טבעי לא נכנסים לפרטים מטעמי מיגבלות הזמן - וציינת נכון שסידרה כמוה שווה לפחות 13 פרקים לעונה אם לא 20 אפילו - אבל הבעיה העיקרית היא שמומנט ההפתעה מוחמץ בה לחלוטין. הסידרה לא עושה שימוש בחזיונות וברמזים ולמעשה הצופה מקבל את מה שהוא רואה. כל מומנט המתח, השינוי הלא צפוי וההפתעה, שזה סוד כוחה האמיתי של סידרת הספרים, פשוט נעלם ומוחמץ.
לכן למרות שהסידרה הטלווזיונית מאוד טובה בסך הכל היא מפספסת את העיקר. מבחינת הצופה זו עוד סידרה טובה ואיכותית וזהו
זאת בניגוד למי שקרא את סידרת "שיר של אש ושל קרח" . לקורא זו חוויה מהממת, מותחת ומפתיעה בעוצמתה ולא עוד ספר איכותי שהוא קרא.
זה עיקר ההבדל בין הסידרה לספרים.
