http://israblog.nana...ogcode=13107741האם בנימין נתניהו באמת מאמין שהתנגד להתנתקות או שהוא בטוח שאם יגיד את זה מספיק פעמים, בסוף ימותו כל האנשים שזוכרים מה באמת קרה שם?
אתמול דיבר נתניהו בכנסת. הוא חזר על שורות די קבועות שלו בעניין ההתנתקות, איך הזהיר, איך חזה, איך לא האמינו לו וכו׳. בחדשות שידרתי את הכותרות של נאומו והזכרתי שנתניהו הצביע בעד ההתנתקות. מייד הגיעה התגובה הפבלובית מלשכת ראש הממשלה. הוא התנגד, התנגד, התפטר.
הנה העובדות:
ראש הממשלה שרון הציג לראשונה את תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה בדצמבר 2003. נתניהו לא התנגד. בפברואר 2004 שרון העלה הילוך והודיע לסיעת הליכוד שהורה להכין עבודת מטה לפינוי חד צדדי של יישובים. נתניהו הודיע ש״הרכבת כבר יצאה מהתחנה״, כלומר, זו כבר עובדה מוגמרת ולכן, אין טעם להתנגד. במאי 2004 ערך שרון משאל בנושא ההתנתקות בקרב מתפקדי הליכוד. נתניהו הודיע שהוא תומך. תומך. כמוהו הודיעו גם לימור לבנת וסילבן שלום. שלושתם היו בטוחים ששרון ינצח בקלות ולא רצו לצאת נגדו. שרון הפסיד. נתניהו עדיין לא שינה את עמדתו. הוא עשה קולות של מחאה, אבל בהובלת ציפי לבני הסכים ל״פשרת קרלטון״. הפשרה קבעה שההתנתקות תאושר בממשלה ובכנסת ותובא שוב סופית לממשלה בזמן הביצוע. נתניהו הסכים. הוא הצביע בעד ההתנתקות בממשלה ובכנסת (לא לפני שאיים להתפטר, דרש משאל עם ונסוג בו עם הזנב בין הרגליים), הוא לא עזר ל״כתומים״. הם יכולים לספר על זה בצורה הכי בוטה. הוא השאיר את מתיישבי גוש קטיף, מועצת יש״ע והמורדים בליכוד בלי תמיכה. שוב ושוב הם עלו אליו לרגל, שוב ושוב הוא אכזב אותם. ההתנתקות נקבעה ל 15 באוגוסט 2005. שמונה ימים לפני כן, כשלהתנגדותו לא הייתה שום משמעות בכל הקשור לסיכול הפינוי (אבל בהחלט הוסיפה גחלים מיותרות למדורת החשש מפינוי אלים), נתניהו התפטר מהממשלה. ״פשרת קרלטון״ קבעה, כאמור, שהממשלה תאשר את התוכנית שוב עם ביצועה. היה ברור לכול שזה אישור טכני - פורמלי לחלוטין, שנועד רק לתת לשרי הליכוד סולם להיאחז בו. נתניהו מנצל אותו היום כדי לשכתב את ההיסטוריה ולטעון שהתנגד לתוכנית. הוא לא מזכיר שהתנגדותו באה, כאמור, שנה ותשעה חודשים אחרי שהתוכנית יצאה לדרך, אחרי שאושרה בתמיכתו בכנסת ובממשלה, אחרי שהפכה לעובדה מוגמרת. אגב, גם כשהתפטר נתניהו אמר לכתבים שהוא אינו חושב שיהודים צריכים לחיות ברצועת עזה, הוא רק מסויג מהאופן בו בוצעה התוכנית. מה שבאמת גרם לו להתפטר זה סקרים (לא מדויקים), שהראו לו שעוזי לנדאו, מנהיג מורדי הליכוד, יותר פופולארי ממנו בליכוד. זה ולא החשש מטילים באשדוד.
אז למה נתניהו בכלל מזכיר ביוזמתו את האפיזודה הלא סימפטית, מבחינתו? למה במקום להדחיק אותה, הוא מעלה אותה בנאומים? האם הוא כבר התחיל להאמין בהיסטוריה המשוכתבת שלו? או שהוא פשוט חושב שאנחנו מספיק מטומטמים לקנות את זה?
על ההתנתקות הייתה ביקורת מימין ומשמאל.
המחלוקת מהימין להתנתקות הייתה מחלוקת פנים-ימנית. אם שכחת, יצאנו מעזה בגלל שלא יכלנו לספוג עוד את החיילים שהקרבנו למען השמירה על מיעוט אזרחים ישראלים שמוקפים במיליון פלסטינאים ונמאס לנו מזה.
הביקורת משמאל הייתה שזו טעות לבצע צעדים חד-צדדיים, שצעדים כאלה יחזקו את הקיצוניים ושעלינו לבצע את התכנית עם הרשות הפלסטינית, תוך כדי הסכמים עם ישראל.
ההמשך הטבעי של תכנית ההתנתקות הוא תכנית בנט: יצירה של עוד 11 "מדינות" בגדה המערבית שישראל תשלוט על אורח החיים שלהם, אבל לא תהיה נוכחת פיזית שם, ושעם השלטון שם לא יהיה הסכמים עם ישראל. אין סיבה להניח שהתוצאה תהיה שונה מתכנית ההתנתקות, שכתוצאה מהנסיגה החד-צדדית החמאס השתלט והגיע לתל-אביב. החמאס גומל לליכוד, ובזכותו צובר אהדה גם בגדה המערבית.
אני, כידוע, לא תומך בנסיגה חד-צדדית מיהודה ושומרון. אני תומך במו"מ עם הרשות הפלסטינית והגעה להסדר מדיני איתה, תוך כדי שיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי עם ישראל ונורמליזיציה של היחסים בינינו לבין העולם הערבי על בסיס היוזמה הערבית.
