
בוראט בהחלט כל-כך 2006!
הגעתי לקולנוע בפחד, פחדתי שאני עם ציפיות גבוהות מדי. ראיתי את כל הראיונות של סשה, את כל הפרומואים,
כל טריילר אפשרי ואפילו חזרתי לשורשים ("המופע של עלי ג'י"), ואמרתי: "רגע... מה אם הוא יאכזב?"
הגעתי יחד עם עוד שבעה חברים לראות את הסרט ביום הבכורה ב-22:00 בלילה. תענוג.
מהפחד שלא יהיו כרטיסים, היינו בקולנוע ב-21:15. קנינו מהר את הכרטיסים, דילגנו על העומס,
והלכנו להסתובב בקניון. עד 21:58 הסתכלתי כל שתי דקות בפלאפון, בפחד לא לפספס.
הגענו לשם, נכנסו, פרסומות ופרומואים של איזה 20 דקות.
הנה, מתחיל... אולי אני מצפה ליותר מדי?!
הסרט מתחיל, ממשיך ומסתיים ב"עלילה" שדומה יותר מדי לזו של בוראט, אבל נחליק לסשה. יותר מדי גאונות-פרובוקטיבית, עד ששכח לשנות את השלד של הסרט.
ברונו הוא מנחה תוכנית "זמן כיף" (כן, "פאנקיצייט" הזה, הסדרה שהייתה לו ב"המופע של עלי ג'י") המשודרת בכל הארצות שדוברות גרמנית (מלבד גרמניה, כמובן),
וכאשר מפוטר מעבודתו בגלל תקרית עם חליפת סקוץ' בתצוגת אופנה, הוא מחפש דרך אחרת,
דרך שבה יוכל להתפרסם במהירות, בקלילות ובהרבה פרובוקציות,
וכל זה כדי להיות לא פחות מאשר האוסטרי המפורסם ביותר מאז היטלר.
לאחר שכשל בניסיון להיות שחקן-קולנוע רציני וגם בניסיון לעשות סקס טייפ עם חבר הפרלמנט, ולשעבר מועמד לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, רון פול,
ואפילו בניסיון ליצור תוכנית אחרת שלא עוברת קבוצת מיקוד (אוי, אתם צריכים קיבה חזקה לזה),
זה מכה בו! הוא פתאום מבין למה הוא לא מצליח!
הוא הומו! כל הכוכבים הגדולים סטרייטים!
ברונו הולך ל"מרפאי הומואים" שונים מטעמי הדת הנוצרית כדי לגרום לו להיות סטרייט,
משום כך הוא מחולל פרובוקציות בכל מקום סטרייטי אפשרי,
ואפילו יוצר סצינה בלתי יאומנת במקום בו עורכים חילופי זוגות.
הסרט נגמר בשיר משותף עם שלל זמרים מהשורה הראשונה, ביניהם:
הסרט קורע ביותר, שופך, הורס, פרובוקטיבי-ברמות-שאין-לתאר,
והכי חשוב - אולם מלא, הציפיות שלי עברו את המבחן,
והתביעות שהסרט הזה ייקבל.. וואי וואי
בקיצור - 9.5/10,
לא לפספס,
ללכת לקולנוע.
הסרט עוקף את בוראט בכמה רמות.
ויש סיבה שהסרט מעל גיל 18, לא לגרור אח קטן. הוא גם לא יצחק, באמת.
אגב, הסרט לא מיועד לאנשים בעלי חוש הומור של ערסים. החמישה האלה יצאו מהאולם באמצע...
תהנו!















